פסק-דין בתיק ת"א 26668-03-13

לפני בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית.

1.         הצדדים לתובענה הינם בני משפחה אחת- התובע והתובעת הינם בני זוג ואילו הנתבעת נשואה לאח התובע- קרי, גיסתם.

בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה, התגוררו הצדדים בבית שהיה בבעלות הורי התובע. הנתבעת ובעלה התגוררו בבית המרכזי והתובעים התגוררו ביחידה אחורית באותו הבית. חפציו של התובע נותרו בחדר ילדותו, המצוי בבית העיקרי, עוד מן התקופה בה היו הוריו בחיים ולפיכך, נהג להיכנס מדי פעם לחדר זה, על מנת ליטול חפצים שונים.

ביום 12.8.12 נכנס התובע לחדר על מנת למדוד את מידות הארון. הנתבעת, אשר נכנסה למקום אחריו , החלה לקללו ולגדפו בשל כניסתו לבית וסירבה לאפשר לו לקחת את חפציו.  התובעת, ששמעה את הצעקות, נכנסה על מנת לנסות ולהרגיע את הרוחות וגודפה על ידי הנתבעת.

2.         התובע התקשר למשטרה על מנת שזו תגיע למקום, אולם משנמסר לו כי זו מגיעה רק אם מוגשת תלונה על תקיפה- וויתר. לטענתו, פעלה הנתבעת באופן זהה, אולם משנמסרו לה דברים דומים- העדיפה להתלונן על תקיפה, בעודה קורעת את כפתורי חולצתה, על מנת ליצור מצג כאילו הותקפה על ידי התובע.

3.         לטענת התובע, בעקבות הגשת התלונה השקרית אודות תקיפה, נגרמו לו ולתובעת נזקים קשים הכוללים הרחקתם מביתם ופגיעה בשמם הטוב. בהמשך, טוען התובע, אף נאלץ להחליף את שם משפחתו ולעבור להתגורר במקום מרוחק.

לפיכך, תובעים הם פיצוי בסך  136,000 ש"ח.

4.         טענות המבקשת, בתמצית

לטענת המבקשת, יש לסלק את התביעה על הסף מחוסר סמכות עניינית. הסמכות העניינית לדון בתובענות שעילתן סכסוך במשפחה מסורה לבית במשפט לענייני משפחה.

התובעים  הינם גיסיה  של הנתבעת ולפיכך, בהתאם להגדרת החוק, הרי שהם בני משפחה.

5.         עוד טוענת המבקשת כי לבית המשפט אף לא קיימת סמכות מקומית לדון בתובענה, שכן זו מסורה לבית המשפט במחוז מרכז. הנתבעת מתגוררת בעיר רמלה, השייכת למחוז שיפוט מרכז. סעיף 3 לתקסד"א קובע מהן החלופות המקנות לבית המשפט סמכות מקומית  ומעיון בו עולה כי במקרה דנן, אף לא אחת מן החלופות אינה מקנה את סמכות השיפוט לבית המשפט במחוז תל אביב.

לפיכך, מבוקש לסלק התובענה על הסף אף מטעם זה.

6.         תגובת המשיב

לשיטת המשיב, המבקשת אינה יהודיה ודתו אינה ידועה לה. לטעמו, סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה קבועה בסעיף 3 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, כאשר זה מפנה את מי שאינו בן לדת היהודית לדבר המלך במועצתו על ארץ ישראל 1922 עד 1947 סעיפים 52 עד 55.

7.         זאת ועוד, לגישתו הסמכות המוקנית לבית המשפט לענייני משפחה הינה רק בעניין מזונות וענייני המעמד האישי, ואין מדובר בעילות לשון הרע, שכן אלה עילות נזיקיות.

הואיל ועילה זו אינה בתחום סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, הרי שהסמכות השיורית מסורה לבית משפט השלום.

8.         באשר לסמכות המקומית, טוען המשיב כי המבקשת עברה דירה ולא ניתן היה לאתרה. הואיל והיה סבור כי עברה לתל אביב והוא עצמו מתגורר כיום באזור השיפוט השייך לתל אביב- הגיש את התביעה לבית משפט השלום בתל אביב.

עוד מטעים המשיב בעניין זה כי לשון הרע, בניגוד לעוולות נזיקיות אחרות, אינה מוגבלת למקום אחד וכי הדברים מתפשטים ונמצאים בכל אתר ואתר.

עוד מדגיש המשיב כי לבקשתה של המבקשת להעברת מקום שיפוט, לא הוגש תצהיר, זאת בניגוד לתקנה 6א' לתקס"א ולפיכך, יש לדחות הבקשה. כן, לא הצהירה המבקשת מהו מקום מגוריה כעת.